מזונות ילדים

עפ”י סע’ 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) “אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה“.

מכאן, נהוג היה לקבוע כי אב יהודי, חייב במזונות ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 18 שנים, אולם גובה חיובו נקבע בהתאם לגיל הילד.

באשר לילדים בני 0-6 שנים, האב חייב במלוא צרכיו ההכרחיים וזאת מדין תורה.

באשר לילדים בני 6-15 שנים, האב חייב במלוא צרכיו ההכרחיים בהתאם לתקנות הרבנות. ברם, נושא זה נבחן בשלב זה בבית המשפט העליון, וייתכן וחיובו המוחלט של האב יקוצר עד לגיל 6 כאמור לעיל.

באשר לילדים מעל לגיל 15 שנים – החיוב הוא מדין צדקה, על שני ההורים, בהתאם להכנסותיהם ולמכלול נוסף של נסיבות.

ומה כאשר הקטין נמצא במשמורת משותפת ו/או עם הסדרי שהות נרחבים אצל אביו – לאחרונה ישנה מגמה לפיה יש להפחית את חיובו של האב במזונות ילדיו הקטינים, וזאת נוכח העובדה שהאב נושא באופן ישיר בצרכי הקטינים עת מצויים הם עימו. בעניין זה ניתנו פסקי דין אף ע”י ביהמ”ש המחוזיים הן במחוז ת”א, הן במחוז מרכז והן בבית משפט נוספים והנושא מצוי עתה בבחינה בביהמ”ש העליון.

חשוב לדעת כי לבתי המשפט המחוזיים השונים פסיקות שונות באשר לאופן ההפחתה וישנה חשיבות מכרעת הן להכרת שופטי בתי המשפט לענייני משפחה והן שופטי ערכאות הערעור, ע”מ לטעון הטענות הרלוונטיות במסגרת ההליכים.

מהם צרכיו ההכרחיים של קטין? – בפסיקה נקבע סכום למזונות הכרחיים לקטין ללא בעיות מיוחדות שאינם דורשים הוכחה, ועומד ע”ס של כ – 1,350 ₪, עת הסכום עבור מספר ילדים במשפחה, אינו מכפלה של הסכום הנ”ל במספר הילדים. בנוסף לסך הנ”ל (או לסכום גבוה מכך בהתחשב בהכנסות הצדדים, ו/או נמוך מכך בהתחשב בהסדרי השהות) ישנה השתתפות בעלות המדור והוצאותיו של הקטין וכן חיוב במחצית מהוצאות החינוך והוצאותיו הרפואיות של הקטין.

היכן ידון נושא המזונות – עד לעת האחרונה נושא מזונות ילדים קטינים נידון היה בביהמ”ש לענייני משפחה בלבד, שכן התביעה הינו תביעת הילדים (תביעה עצמאית) ועל כן נפסק שלא ניתן לכרוך אותו. ברם, לאחרונה ניתנו פסקי דין של ביהמ”ש העליון הבוחנים מחדש הלכה זו ומסייגים אותה.

ברם, דיון נוסף בבג”צ קובע שאין בפסקי הדין הללו כדי לשנות את ההלכה שאין כריכה. עם זאת, עתה ביה”ד הרבניים וחלק מביהמ”ש לענייני משפחה, פרשו פסיקה זו באופן המאפשר כריכת נושא מזונות הילדים לביה”ד הרבני, וזאת בניגוד להלכה רבת שנים.